<h1>האגור סימן אלף שי"ב</h1>
<h2>דף לא.</h2>
פרש"י טעמא דחתיכת דג ובשר ויין ותכלת צריך ב' חותמות. משום דדמיהן יקרים טרח ומזייף. ולפי פי' זה אלו דוקא. אבל הרשב"א תלה הטעם מפני שאסורין מן התורה. וכתב הפקיד ביד גוי החשוד או שולח על ידם בשר או חתיכת דג שאין בה סנפיר וכיוצא בהן מדברים שאם הוחלפו במזיד יש בו אסור מן התורה. צריך לעשות חותם בתוך חותם, ואם שלח או הפקיד בידם בחותם אחד אסור. והמפקיד או השולח להם דבר שאסורו מדבריהם כמורייס ופת וגבינה שאפילו הוחלפו אין בו אלא אסור מדבריהם אפי' בחותם אחד מותר. ור"ת כתב דוקא בישראל חשוד צריך ב' חותמות אבל ביד גוי שרי בחותם אחד. ויש מפרשים שאין חלוק בין גוי לישראל. אלא יש חלוק בין מפקיד לשולח, דמפקיד שעתיד לחזור לחותמו ולראותו די בחותם אחד כי הוא ירא. אבל בשולח ע"י שאינו עתיד לראות צריך שני חותמות. לפיכך אם הודיע לחברו צורת החותם וגם אמר לגוי שהודיע לחברו צורת החותם די בחותם אחד. וכן היא מסקנת הרא"ש ז"ל. טורים. הרוקח פסק בשר ביד גוי אפי' בחותם אחד כשר ולא חיישי' דלמא טרח ומזייף. דהא רב פסק כר' אליעזר דאמר די בחותם אחד.
<h2>דף לט.</h2>
פרש"י טעמא דחתיכת דג ובשר ויין ותכלת צריך ב' חותמות. משום דדמיהן יקרים טרח ומזייף. ולפי פי' זה אלו דוקא. אבל הרשב"א תלה הטעם מפני שאסורין מן התורה. וכתב הפקיד ביד גוי החשוד או שולח על ידם בשר או חתיכת דג שאין בה סנפיר וכיוצא בהן מדברים שאם הוחלפו במזיד יש בו אסור מן התורה. צריך לעשות חותם בתוך חותם, ואם שלח או הפקיד בידם בחותם אחד אסור. והמפקיד או השולח להם דבר שאסורו מדבריהם כמורייס ופת וגבינה שאפילו הוחלפו אין בו אלא אסור מדבריהם אפי' בחותם אחד מותר. ור"ת כתב דוקא בישראל חשוד צריך ב' חותמות אבל ביד גוי שרי בחותם אחד. ויש מפרשים שאין חלוק בין גוי לישראל. אלא יש חלוק בין מפקיד לשולח, דמפקיד שעתיד לחזור לחותמו ולראותו די בחותם אחד כי הוא ירא. אבל בשולח ע"י שאינו עתיד לראות צריך שני חותמות. לפיכך אם הודיע לחברו צורת החותם וגם אמר לגוי שהודיע לחברו צורת החותם די בחותם אחד. וכן היא מסקנת הרא"ש ז"ל. טורים. הרוקח פסק בשר ביד גוי אפי' בחותם אחד כשר ולא חיישי' דלמא טרח ומזייף. דהא רב פסק כר' אליעזר דאמר די בחותם אחד.
